אם יש אישיות אחת שאפשר להגיד עליה באופן אבסולוטי שהיא מלווה את תרבות המוזיקה בישראל כבר רבע מאה, זהו גל עופר. הוא מתאים לתיאור כמו כפפה לידו של מייקל ג'קסון ז"ל.

 

גל מלווה את המוזיקה בישראל בצורות שונות כבר מ-1992, אם זה בתור רזידנט מוביל בכל מועדון חשוב בתל אביב, בעלים של חנות המוזיקה האגדית קרמבו רקורדס בתל אביב שהיתה הפסקול לז'אנרים ולזרמים החדשים שפרצו לתודעה מאמצע הניינטיז קדימה או יועץ מוזיקלי לאינספור עסקים ועיתונאי מוזיקה. אם זה בתור האיש שנבחר לנגן במסיבות פרטיות של מדונה, בלק אייד פיס, טיאסטו ועוד או בתור דיג'יי מנוסה ואנציקלופדיה מהלכת של מוזיקה בפרט ותרבות הפופ בכלל.

 

גל מנגן מהרגע שזה היה אפשרי (גיל 12 במקרה שלו) והמשיך להתעסק בצורה טהורה במה שהוא כ"כ מוכשר בו, לקרוא רחבה באופן אינטואינטיבי, ליצור סימביוזה עם הקהל ולתחזק הבנה עמוקה של הצרכים המשתנים של כל קהל יעד.

 

מבחינת נסיון, מעטים יכולים לטעון ל'פז"מ' של גל. מניגונים עם הדיג'יים הגדולים בעולם דרך אין ספור אירועים, השקות, קוקטיילים, אירועי חברה מסיבות ענק וארועי עילית. אם היה בזה 2 רמקולים ומיקסר, גל כנראה היה שם, ורואים ובעיקר מרגישים את זה בכל רגע שהוא בעמדה.